מחלת חניכיים הינה תהליך חיידקי כרוני זיהומי התוקף את הרקמות התומכות הסובבות את השן ובמידה ואינה מטופלת בזמן, יכולה להוביל לאובדן שיניים. בשלביה הראשונים, מחלת חניכיים מאופיינת בד”כ בסימנים קלים, שאינם גורמים לחוסר נוחות.

הגורם העיקרי למחלת החניכיים הינו רובד החיידקים (פלאק) – שכבה דקה, חסרת צבע של שאריות מזון הנוצרת בקביעות על פני השיניים ועליה מתיישבים חיידקים מזיקים.

במידה והרובד אינו מוסר, הוא הופך למשקע מחוספס וקשה הנקרא אבנית השן. ככל שהפלאק והאבנית מממשיכים להתגבש, החניכיים מתחילות לסגת מהשן. החיידקים ברובד מפרישים רעלנים הגורמים לדלקת ולהרס עצם הלסת התומכת את השן וסיבי התאחיזה, ובאופן הדרגתי החניכיים מתנתקות משטח השן ונוצרים כיסי חניכיים (המרווח בין השן לבין החניכיים).

בהעדר טיפול ועקב איבוד תמיכת עצם הלסת שנספגה, יאבדו השיניים את יציבותן ויהפכו לניידות עד כדי סכנה לנשירתן.

גינגיביטיס (Gingivitis) הינה השלב הקל והמוקדם של המחלה. היא מוגבלת לחניכיים, ומאופיינת בחניכיים אדומות, נפוחות ומדממות. שלב זה של המחלה הינו בד”כ הפיך עם קבלת טיפול מקצועי וצחצוח קפדני בבית.

גינגיביטיס שאינה מטופלת יכולה להתפתח לפריודונטיטיס. פריודונטיטיס (Periodontitis) .הינה השלב המתקדם של מחלת החניכיים. הרעלנים המיוצרים על ידי החיידקים גורמים להרס הרקמות האוחזות את השן (עצם הלסת, סיבים וחניכיים). עם הזמן הנזק מחריף, ובסופו השן יכולה להיות ניידת ואף לנשור

• הגורם העיקרי להתפתחות דלקת חניכיים (Gingivitis) הינו הרובד הדנטלי.
• ל- 80% עד 90% מאוכלוסיית המתבגרים בארה”ב, ולאחוז גבוה מזה באזורים אחרים בעולם, ישנם סימני דלקת חניכיים ודימום חניכי.

• אחד מכל שלושה מבוגרים בארה”ב סובל ממחלות חניכיים.

• למעלה מ-50% מהשיניים שאובדות בקרב מבוגרים מעל גיל 40 הן תוצאה של מחלות חניכיים.

קיימת חשיבות רבה לגילוי ולטיפול מוקדם של מחלת חניכיים: ניתן להקטין את הנזק שגורמות מחלות חניכיים אם מטפלים בהן בזמן.

הסימנים הנפוצים של מחלת חניכיים הינם: דימום מהחניכיים בעת צחצוח השיניים, אדמומיות, נפיחות ורגישות של החניכיים, הפרשה מוגלתית משולי החניכיים, ריח רע מן הפה, נסיגת חניכיים, תזוזת שיניים ממקומם המקורי ויצירת רווחים בין השיניים, ניידות שיניים ועוד.

הגורם העיקרי להתפתחות מחלת חניכיים הינו הפלאק החיידקי, אולם קיימים גורמים נוספים התורמים להתפתחות מחלת חניכיים:

• עישון – גורם סיכון בהתפתחות והתקדמות מחלת חניכיים.
• גנטיקה– ידוע כיום שחלק ממחלות החניכיים מתפתחות על רקע של מרכיב גנטי.
• היריון וגיל ההתבגרות– התפתחות מחלת חניכיים על רקע שינויים הורמונלים.
• מתח ותזונה לקויה– במצבים אלו קשה לגוף להלחם בזיהומים כולל בחיידקים הגורמים למחלות חניכיים.
• תרופות– לטיפול ביתר לחץ דם, אפילפסיה ולמניעת דחיית איברים מושתלים- יכולות לגרום להגדלה במימדי החניכיים.
• סוכרת– ידוע שבחולי סוכרת קיים סיכוי גבוה להתפתחות זיהומים כולל מחלות חניכיים.

מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, מציגים את השפעות מחלת חניכיים לא מטופלת  על הבריאות המערכתית של האדם, וזאת מתוך ההנחה כי מחלת חניכיים נובעת מזיהום חיידקי שיכול להתפזר בזרם הדם ולהגיע למקומות אחרים בגוף.

• אנשים הסובלים ממחלות חניכיים בעלי סיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב.
• מחלת חניכיים חריפה יכולה לגרום לעלייה ברמת הסוכר בדם ולגרום לסיבוכי סוכרת.
• נשים בהריון עם מחלת חניכיים נמצאות ברמת סיכון גבוהה ללדת פג במשקל נמוך.
• מחלת חניכיים יכולה לגרום לזיהום בדרכי הנשימה.

מחקרים נוספים מצאו שטיפול בשיניים ובחניכיים בשלב מוקדם עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות סיסטמיות כגון מחלות לב, דרכי נשימה, סוכרת ולידה מוקדמת.

נייר עמדה של האיגוד האירופאי לפריודונטיה משנת 2013 הדן בקשר שבין מחלות סיסטמיות (כגון: מחלות לב, סוכרת, לידה מוקדמת ועוד) לבין מחלות חניכייים: EFP Manifesto Perio and General Health