השתלת עצם
המפתח העיקרי להצלחת שתלים הינו איכות וכמות העצם.
ספיגת עצם הלסת הינה תופעה אופיינית המתרחשת בעקבות אובדן שיניים. במידה וקיים חוסר בעצם הלסת הדרושה לעיגון השתל, לעיתים ישנו צורך בביצוע פעולה של השתלת עצם.
עקירה ושימור רכס
בעקבות עקירת שן מתרחש תהליך טבעי של ספיגת עצם הלסת. על מנת לנסות ולהפחית את הסיכוי לתהליך הספיגה ובכדי לשמר את העצם כהכנה לקראת התקנת שתל בעתיד, ניתן לבצע פעולה של השתלת עצם בזמן העקירה.
שמירת קירות העצם הסובבים את השן מאפשרת השגת יציבות לשתל וכן תוצאה אסטטית אידאלית לכתר שיבוצע בעתיד.
עיבוי רכס
פעולה זו נועדה לנסות ולשחזר את רכס הלסת שנספג במימד הגובה או העובי לצורך ביצוע שתלים ו/או תיקון פגמים לקראת ביצוע שיקום קבוע. עיבוי הרכס יכול להתבצע באמצעות בלוקים של עצם (סינטטים או עצמוניים) ו/או תחליפי עצם שונים.
הרמת רצפת הסינוס המקסילרי
התקנת שתלים באזורים אחוריים של הלסת העליונה הינה פעולה מורכבת, בשל קיומו של מבנה אנטומי הנקרא ה”סינוס המקסילרי”.
הסינוס המקסילרי הינו חלל אוויר המצוי משני צידי הראש, מתחת לארובות העיניים, שמטרתו האבולוציונית הינה להפחית במשקל הגולגולת. היות ורצפת הסינוס נוטה לסגת כלפי מטה עם השנים בייחוד על רקע חוסר בשיניים, פותחה שיטה שבה במקביל להרמת רצפת הסינוס כלפי מעלה מבוצעת השתלת עצם, לצורך התקנת שתלים באזור. פעולה זו נקראת “הרמת סינוס”.
הרמת סינוס סגורה
פעולה שנועדה בד”כ להתקנת שתל בודד באזור אחורי של הלסת העליונה. באמצעות מקדחים שונים מורמת באופן נקודתי רצפת הסינוס תוך החדרת אבקת עצם למרווח שנוצר ודרך הקדח מותקן שתל. השתל נקבר מתחת לחניכיים ונחשף כעבור כ-6 חודשים.
הרמת סינוס פתוחה
פעולה שנועדה בד”כ להתקנת מספר שתלים באזור אחורי של הלסת העליונה.
לאחר חשיפת העצם, מבוצע חלון בעצם הלסת על מנת לספק גישה לחלל הסינוס, מורמת רירית הסינוס והחלל שנוצר ממולא בעצם. ניתן להתקין את השתלים במקביל להרמת הסינוס, או לאחר תקופת ריפוי של כ-9 חודשים מביצוע הרמת הסינוס.
